#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה לא מברכין על זרעים בורא מיני זרעים, ועל דשאים בורא מיני דשאים כדעת ר&#x27; יהודה וכמו שנוהגין לברך על ציצית בפנ&quot;ע ועל תפילין בפנ&quot;ע?"	"כן הקשה הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27; - ב&#x27;), ותי&#x27; דאנן מברכין כל מין בפנ&quot;ע דמברכין בפה&quot;ע על פירות האילן ובפה&quot;א על פירות הארץ, ור&#x27; יהודה במתני&#x27; לא חילק במיני זרעים רק במיני דשאים [ולמעשה, בדיעבד כתב השע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) דיוצא בבורא מיני זרעים או דשאים] "	סימן רה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על ירק חי?	"בדרך כלל ברכתו בפה&quot;א, אולם אם רוב בני אדם [באותו מקום (חיי&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה שטובים) {ואינו תלוי בדעת הנוטעים, וע&quot;ע במ&quot;ב דרשו}] אוכלים אותו רק מבושלים ולא חיין אז מברך עליו שהכל כשהוא חי (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [וכן מבואר לעיל בסי&#x27; ר&quot;ב סעי&#x27; י&quot;ב, וכן הוא פשטות המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) וכמ&quot;ש הגר&quot;ז, אכן הא&quot;ר פי&#x27; בדעת המג&quot;א דאפי&#x27; אם מקצת בני אדם אוכלים אותה חיין סגי לקבוע הברכה בפה&quot;א (שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;) {אבל לפי&quot;ז צ&quot;ב השיעור דאפי&#x27; אדם אחד, והעיקר הוא כמ&quot;ש}], והוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה שטובים מבושלים) דזהו דוקא אם הם טובים מבושלים יותר מחיין מצד עצמותן בלא בשר, ואם לאו הכי ברכתן בפה&quot;א אפי&#x27; בחייהן {ולכאורה צ&quot;ע דהכל תלוי במציאות אם רובן אוכלים אותם דוקא מבושלים, ומאי נפק&quot;מ אם הוא מעורב בבשר או לא, והא דדייק הביה&quot;ל מהמג&quot;א היינו כשהוא בא לדחות הראיה ממרור דכתב דאפשר דאם הוא טוב יותר מבושל מחיים צריך לברך שהכל כשהוא חי והא דמברך בפה&quot;א על מרור כשהוא חי היינו משום דאינו טוב מבושל בפנ&quot;ע אלא כשהוא מעורב בבשר, אבל למסקנא לפי מאי דקיי&quot;ל דיכול להיות טוב יותר מבושל מחיים אלא שצריך רוב בני אדם לאוכלה כשהוא מבושל, אין נפק&quot;מ למה מבשלים אותה, וצ&quot;ע}"	סימן רה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר שנשתנה לגריעותא ע&quot;י בישול?	"קיי&quot;ל כרוב ראשונים דאם רוב בני אדם אינם אוכלים אותה מבושלים יברך עליו שהכל כשהוא מבושל [והרי&quot;ף ס&quot;ל דיברך עליו בפה&quot;א כשהוא מבושל, וביאר הרבינו יונה דהרי&quot;ף ס&quot;ל דרב חסדא [דחילק בין מעליותא לגריעותא] חולק על שאר האמוראים ולא קיי&quot;ל כוותיה, אלא בין חיין בין מבושלים ברכתן בפה&quot;א, אבל הטור ביאר דעת הרי&quot;ף דהוא ס&quot;ל דתומי וכרתי נשתנו לגריעותא ולפיכך יברך עליהם שהכל כשהם חיין ובפה&quot;א כשהם מבושלים, והב&quot;י מתמיה על הטור, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27; ע&quot;פ המחה&quot;ש) הביא שהב&quot;ח חשש לשיטת הרי&quot;ף ע&quot;פ הטור]"	סימן רה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בירקות כבושים או מלוחים?	"דינם כמו מבושלים, ותלוי בדרך רוב בני אדם (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן רה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על סלק (beets)?	"השעה&quot;צ (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא מהאחרונים דחי שהכל ומבושל בפה&quot;א, ומתמיה עליהם דלכאורה בחיין אינם נאכלים אפי&#x27; ע&quot;י הדחק ואין לברך עליהם כלל."	סימן רה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על שומים ובצלים 1) חיין 2) מבושלים?	"1) השו&quot;ע סבר דכשהם רכים יברך עליהם בפה&quot;א וכשהם זקנים וחריפים שהכל, אבל השע&quot;ת (ס&quot;ק ג&#x27;) והחיי&quot;א מצדדין לומר דאפי&#x27; ברכין יש לברך שהכל (וכ&quot;כ האג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ס&quot;ד), וממ&quot;ב (ס&quot;ק ה&#x27;) משמע דהכל תלוי אם נוהגין באותו מקום לאוכלם בלא פת [אע&quot;פ דלפי החק יעקב יכול לברך עליו בפה&quot;א אם נאכל רק ע&quot;י טיבול, מ&quot;מ טוב יותר לברך שהכל כפשטות המג&quot;א (שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;)] 2) שהכל (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן רה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריך לברך בפה&quot;א על בצלים?	"כשבשלם בישול רב עד שמצטמקין וטובין ויפין לאכילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) א&quot;נ טיגנן בשמן או בחמאה (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) [ואין חילוק בין בצלים רכים לזקנים, ודלא כהפמ&quot;ג (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;)]"	סימן רה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על ירקות שבישלם עם בשר?	"אם כוונתו לאכול הירקות צריך לברך עליהם בפה&quot;א כיון שהבשר משביח אותם דומיא דאגוזים שנשתבח ע&quot;י הדבש (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) [ודלא כהט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) דחילק בין פירות לירקות (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;)], אבל אם עיקר כוונתו ליתן טעם הירק בתוך התבשיל ורק ממילא מקבלים טעם הבשר אז ברכתן שהכל (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן רה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על קלח של כרוב?	הביה&quot;ל (ד&quot;ה כשהם) מסתפק אם ברכתו בפה&quot;א או שהכל	סימן רה סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה אם שרה ירקות במים ורוצה לשתות המים?	"אם כוונתו רק בעבור הירקות בודאי ברכתו שהכל [אלא אם דרך של רוב בני אדם באותו מקום למי ירקות], אבל אם כוונתו גם על המי כבישה ברכתו בפה&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן רה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה אם בישל כרוב עם מים?	"ברכתו בפה&quot;א (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [וכתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) דלפי הרשב&quot;א צ&quot;ל דכל הסעי&#x27; מיירי כשדרך לבשל או לסחט הירקות למימיו]"	סימן רה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על סלק שנכבשו?	"כיון שרוב בני אדם אוכלים אותה לאחר שבישלו, אינו מברך עליו בפה&quot;א אלא לאחר שבישלו (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן רה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על בארש&quot;ט?	"אם בא ממי סובין וקמח ברכתו שהכל [דיש בהם טעם עצמן], אבל אם בא מסלק בתחילה ואח&quot;כ בישל בהם ירקות ובשר ברכתו בפה&quot;א כיון שיש להמשקה טעם עצמו מבלתי הבשר (ט&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27; וס&quot;ק י&quot;ב), ולמעשה בזמנינו יש לברך שהכל שהוא משקה ולא עשוי לטבל בו האוכל [וכמ&quot;ש המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) בשם המרדכי, וכן הגר&quot;א לעיל (סי&#x27; ר&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א), פסק&quot;ת (אות ח&#x27;)], ועוד הוסיף השערי הברכה (פכ&quot;ג הע&#x27; 71) שבדרך כלל זורקים את הסלק אח&quot;כ."	סימן רה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אוכל הירקות עם המימיו?	"המים טפלים להירקות ויברך רק על הירקות (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [ודוקא במי שלקות אבל מרק עוף אינו נפטר ע&quot;י בפה&quot;א על הירקות (רשז&quot;א, וזאת הברכה (פי&quot;ב ד&quot;ה מרק)), ויותר מזה מבואר לקמן (סי&#x27; ר&quot;ח) דהשהכל על המרק יפטור הירקות אם הם מועטים]"	סימן רה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק רוצה לשתות המים ולא הירקות?	"יברך שהכל על המשקה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) {ומכאן נראה לפרש דמה שאמרינן דמברכין בפה&quot;א על מי ירקות היינו משום דראינו דהמים הוא המשך מהירק אבל אם ירק אין כאן מי ירק אין כאן, וממילא פשוט למה מברכין שהכל על ירקות שרסקן לגמרי ואין להם צורתם דהרי הירק אין כאן, וכן מבואר כעין זה בוזאת והברכה (פי&quot;ב ד&quot;ה מרק) [אבל צ&quot;ע מש&quot;כ דאם נשאר מעט ירקות שלמות הם בטלות להמרק, דכפשוטו הוי כמו ריסוק ירקות דאם קיים אפי&#x27; אחד ברכתו בפה&quot;א]}, ומבואר מהמג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) והמחה&quot;ש דזהו לפי הרא&quot;ש אבל לפי המרדכי יש עוד טעם לברך שהכל והיינו כשהוא מיוחד לשתייה ולא לטבל בה מאכל, אבל אם הוא מיוחד לטיבול מברך בפה&quot;א אפי&#x27; אם שותיהו {וזהו ע&quot;ד מה שכתב הגר&quot;א (מובא במ&quot;ב לעיל סי&#x27; ר&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה) באניגרון שהוא לשתייה ברכתו שהכל}"	סימן רה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בישל לאקשין בתוך המים ורוצה לשתות המים?	"לפי הרא&quot;ש ברכתו במ&quot;מ, אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל כסברת הרשב&quot;א דאין לברך ברכה הראויה לה אלא אם דרך לבשלה בשביל המים וכאן אין הדרך לבשלה בשביל המים אלא בשביל הלאקשין וברכתו שהכל, ומספק יש לברך על דברים אחרים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז), ואם אין לו דברים אחרים יברך שהכל (חיי&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז). ואם הוא אוכל גם הלאקשין בודאי נפטר בברכת במ&quot;מ {אע&quot;פ דהמ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קס&quot;ח ס&quot;ק ס&quot;ה) בדניש עם קפה כתב דיברך שהכל על דבר אחר נראה דהיינו דבר גוש עם דבר לח שאינם מבושלים יחדו אבל כאן הם מבושלים יחדו לפיכך הוי רק במ&quot;מ}, אבל אם בישל רק מעט לאקשין אינו פשוט שנפטר המים בבמ&quot;מ ויותר טוב לברך שהכל על דבר אחר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) {אע&quot;פ שכתב המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קס&quot;ח ס&quot;ק ס&quot;ה) במעט פת בתוך היין רק יברך בפה&quot;ג היינו כשאינם מבושלים יחדו, ואע&quot;פ שכתב המ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קס&quot;ח ס&quot;ק מ&quot;ה) בדובשנים ומרקחת דכל זמן שנאפו יחדו יברך עליו רק ברכת במ&quot;מ היינו בשני גושים משא&quot;כ הכא מיירי בדבר גוש עם דבר לח}"	סימן רה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בישל 1) הירק עם חומץ 2) בשר עם מי שלקות 3) הבשר עם הירקות?	"1) כיון שיש לחומץ טעם בפנ&quot;ע אינו מברך בפה&quot;א אלא שהכל (ט&quot;ז ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) [ואע&quot;פ שהא&quot;ר מסתפק בזה יותר טוב לברך שהכל לצאת לדברי הכל (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט)] 2) צריך לברך בפה&quot;א על המי שלקות דיש לה טעם בפנ&quot;ע [ודוקא בדאיכא טעם חזק של הירקות בתוך המים כמו מי סלק (מ&quot;ב דרשו)], אבל עדיף לברך בפה&quot;א על דבר אחר לחוש לדעת הא&quot;ר דאפשר דס&quot;ל דמיגרע גרע ע&quot;י הבישל עם הבשר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;), ואם אוכל הבשר עם המרק מסתמא נפטר בברכת שהכל שעל הבשר (מ&quot;ב שם) 3) כיון שבישלם בבת אחת וטעם הבשר חשוב טפי ברכתו שהכל, אבל אם אוכל הירק נפטר בברכת בפה&quot;א, ואפי&#x27; אם אוכל בשר נמי הירק אינו טפל לה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) [והכל תלוי במציאות (וזאת הברכה פי&quot;ב ד&quot;ה מרק)]"	סימן רה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לסיכום, מהו התנאים כדי לברך בפה&quot;א על מרק ירקות?	1) מבשלם ולא סוחטן&lt;br&gt;2) דרכן לבשלם [לאו דוקא רובן]&lt;br&gt;3) אוכלים הירקות ג&quot;כ, אבל לא עם המרק&lt;br&gt;4) דעתו היה גם על משקין, ולא רק לתקן הירקות&lt;br&gt;5) בישל מים עם ירקות לבד, ולא נתערב בהם טעמים אחרים&lt;br&gt;6) כוונתו לטיבול או לאכול, ולא לשתות המשקין דרך שתייה	סימן רה סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם 1) סחט 2) כתש, הירק?	"1) לפי הרשב&quot;א [והרמב&quot;ם] צריך לברך בפה&quot;א אם דרכן בכך, אבל הרא&quot;ש ס&quot;ל לעולם ברכתן שהכל דהוי רק זיעה בעלמא, ומספק יש לברך שהכל (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א) 2) אע&quot;פ שהט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) ס&quot;ל דכאן מודה הרא&quot;ש שברכתו בפה&quot;א, רוב הפוסקים חולקים עליו וס&quot;ל דלפי הרא&quot;ש ברכתו שהכל, וא&quot;כ יש לברך עליו שהכל (מ&quot;ב שם, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב) {ויש לפרש כמ&quot;ש למעלה דלפי הרא&quot;ש המי שלקות הוי המשך מהירק גופה ואם ירק אין כאן מי ירק אין כאן}"	סימן רה סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חתך הירק לחתיכות?	"כבר כתבנו דאפי&#x27; אם הוא חתיכות קטנות ברכתן בפה&quot;א {ובגמ&#x27; (ברכות ל&quot;ט ע&quot;א) איתא מפני שהוא ממתיק המאכיל, אבל כנראה דאפי&#x27; בלא טעם זה ברכתו בפה&quot;א, וצ&quot;ב קצת}"	סימן רה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה של שומשמין?	"הב&quot;י (ס&quot;ס ר&quot;ד) הביא האבודרהם דכתב דברכתן בפה&quot;א אבל אם טחנן יברך שהכל על שמנן, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) מפני שאין צורתן עליהם כלל {וכן מבואר דמיירי בשמן שומשמין}, והשע&quot;ת (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא האבן העוזר (נדפס סי&#x27; ר&quot;ח סעי&#x27; ז&#x27;) דהשיג על המג&quot;א ומגיה האבודרהם וס&quot;ל דאפי&#x27; אם טחנן לגמרי ואינו ניכר כלל אפ&quot;ה ברכתו בפה&quot;א דזהו דרך הנאתן (וכן פסק הערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27;) אבל מודה דעל שמן שומשמין ברכתו שהכל, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ז) אינו מכריע {וצ&quot;ב מהו המח&#x27; בין המג&quot;א והאבה&quot;ע (עי&#x27; אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ס&quot;ה), ונראה לפרש המח&#x27; דהמג&quot;א ס&quot;ל כמ&quot;ש למעלה דכל שנתרסק לגמרי ברכתו שהכל אלא אם רוב בני אדם אינם אוכלים אותם אלא מרוסק ולא שלמים, והאבה&quot;ע ס&quot;ל דכל זמן שדרכן ורובן נאכלים מרוסק סגי לקבוע ברכתו בפה&quot;א וצ&quot;ל דאין רובן אוכלים אותה כשהוא שמן, ונראה דהעיקר כמ&quot;ש המג&quot;א או לכל הפחות מספק יש לברך שהכל}"	סימן רה סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על לפת?	"הטור הביא מגאונים דס&quot;ל דחיין בפה&quot;א ומבושלין שהכל, אבל הטור פסק כרב האי גאון דס&quot;ל דחיין שהכל ומבושלין בפה&quot;א, וכן פסק השו&quot;ע, והכל תלוי במנהג המקום (חיי&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) [והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ז&#x27;) מסתפק אם מבשל הלפת בלא שומן וחמאה אם נשתנה לגריעותא וברכתו שהכל, אבל פשוט להביה&quot;ל (ד&quot;ה הלפת) דאפי&#x27; אם בישלה במים לבד ברכתו בפה&quot;א]"	סימן רה סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על גזר?	"כתב האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ס&quot;ו) דברכתו בפה&quot;א בין בחיין בין מבושלים (מ&quot;ב דרשו)"	סימן רה סעיף ה		
